בן טובה ומנחם, נולד ביום י"ז בניסן תרע"ד (13.4.1914) בברלין, בירת גרמניה. היה בעל השכלה גבוהה, ומקצועו - אדריכל. לאחר נדודים מרובים ותלאות באירופה הנאנקת תחת עול השלטון הנאצי הגיע לספרד, ובאונייה הראשונה עלה משם לארץ-ישראל בשנת 1944 ובא אל הוריו בתל-אביב. אווירת הארץ הקנתה לו את הרגשת-החופש, כאילו חודשו מקורות חייו והוא השרה שמחה על סביבותיו. כאן קנה לו ידידים ואוהבים רבים. היה איש המרחבים, חובב דרור, לא סבל גבולות והגבלות, כי זכר מחנות-ההסגר הנאציים, שבהם עונה, הילך עליו אימים. לואיס היה אדם יפה- רוח, אמן לפי טבעו, כל הטוב שבתרבות האירופית היה ניכר במידותיו. היה מנומס בהליכותיו עם הבריות, בעל החלטה מהירה ונועז במעשיו ועם זה דייקן ואחראי. רק ארבע שנים חי בארץ, אך ארבע שנים אלו הספיקו שיהיה מושרש בה בשורשיות שבהכרה, כאילו חזר לצור מחצבתו וכל זוועת-אשכנז ועלבון-ספרד - אך כפרוזדור-ייסורים היו לו בבואו לארץ-קדומים הנכספת. היה בן מסור ודואג להוריו.

לואיס נפל בחיפה, ביום ח' באלול תש"ח (12.9.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.